צעדים - עמותה לחולי ומושתלי מפרקים 

                                                         050-9588022  |  050-3005788 
                                   

מחלקות אורתופדיות בבתי החולים ציבוריים-מידע חשוב  |  חדש באתר לחברי צעדים בלבד-  |  

מאמר חדש על

תכנית משופרת לטיפול בשברים במפרק הירך מפחיתה סיבוכים ותמותה

מאת דר' מרק וויסמן.

תוצאות מחקר, שפורסם במהדורת אוקטובר של Journal of the American Geriatric Society, מציעות כי תכנית מעמיקה של טיפול בשברים במפרק הירך עשויה להפחית את שיעורי הסיבוכים ותמותה.
 
החוקרים מסבירים, כי שברים במפרק הירך בקרב קשישים קשורים בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים. למעשה, התמותה במהלך השנה הראשונה לאחר שבר במפרק הירך (15%-35% בתלות במין, גיל וכו') דומה לתמותה הנראית בחולים עם סרטן מפושט של המעי הגס.
 
מתוך החולים השורדים את השבר במפרק הירך, רבים לא יחזרו ליכולותיהם הפיזיות ויזדקקו לאשפוז במוסד.
 
לדברי החוקרים, בשל העלייה בתוחלת החיים ההיארעות של שברים במפרק הירך צפויה לעלות במהלך העשורים הבאים ולהביא לעלייה בעלויות לחברה. לכן, מניעת שברים במפרק הירך וטיפולים טובים יותר לאחר שהשבר התרחש הינם חשובים מאוד.
 
החוקרים ביצעו מחקר סקירה רטרוספקטיבי במטרה לבחון את שיעור הסיבוכים האחר-ניתוחיים בבית החולים, משך האשפוז ותמותה לשנה לפני ולאחר ההטמעה של טיפול רב-מקצועי מעמיק ותכנית טיפול עבור חולים עם שבר במפרק הירך.
 
במחקר נכללו שתי עוקבות של חולים שאושפזו עם שבר במפרק הירך, החולים בקבוצה הראשונה טופלו בין הראשון בינואר 2003 עד ה-31 בספטמבר 2003 (קבוצת ביקורת היסטורית) ובשנייה מהראשון בנובמבר 2003 ועד ה-31 למרץ 2004 (קבוצת ההתערבות).
 
מתוך 535 חולים שנכללו במחקר 357 היו בקבוצת הביקורת ו-178 בקבוצת ההתערבות. 94% מהפרטים היו בני 60 ומעלה, כאשר 70.3% חיו בקהילה ו-29.7% התגוררו במוסד סיעודי.
 
התכנית המשופרת לטיפול בשבר במפרק הירך כללה מעבר מאופיאטים סיסטמיים לבלוק מקומי של העצב הפמורלי והערכה מוקדמת יותר על-ידי מרדים. בנוסף, חולים בקבוצה זאת הועברו למחלקה המתמחה בשברי ירך, וטופלו בגישה סיסטמטית יותר בתזונה, נוזלים, חמצן ואצירת שתן.
 
החוקרים מדווחים, כי כ-20% מהחולים בקבוצת ההתערבות היו עם סיבוך אחר-ניתוחי אחד לפחות במהלך האשפוז, לעומת 33% מאלה בקבוצת הביקורת (יחס צולב 0.6). חולים בקבוצת ההתערבות היו עם שיעורים נמוכים יותר של בלבול, פניאומוניה וזיהומים בדרכי השתן, ומשך האשפוז שלהם היה אף הוא קצר יותר באופן מובהק לעומת קבוצת הביקורת (9.7 לעומת 15.8 ימים, בהתאמה).
 
בנוסף, מספר המשתתפים החיים בקהילה ששוחררו חזרה לביתם עלה מ-47.4% ל-61.4% לאחר הטמעת התכנית המשופרת. בחולים המתגוררים בקהילה התמותה לשנה הייתה 23% בקבוצת הביקורת, לעומת 12% בקבוצת ההתערבות. שיעורי התמותה הכוללים לשנה היו 29% ו-23% בקבוצת הביקורת ובקבוצת ההתערבות, בהתאמה.
 
לדברי החוקרים, אם ניתן יהיה להכליל את ממצאי המחקר לאוכלוסייה הכללית, ההשלכות יהיו ירידה ניכרת במספר החולים עם שבר במפרק הירך, הזקוקים לאשפוז במוסד סיעודי ובעלויות לחברה.
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים